|
עברית שפת הסוד
אלי-אליזה לנדאו
עברית - זוהי לשון קוד שיש בה דקדוק, דיוק מושלם ודקויות.
זוהי לשון שאיננה סתם עוד שפה המהווה תולדה של הסכמה וקומוניקציה בין אנשים.
בשפה העברית יש זהות בין הדבר לדיבור.
המילה מבטאת במהותה את תוכנו של הדבר שהיא מסמלת.
מנקודת מבט זו מציין הכוזרי כי גם אותיותיו של הכתב העברי אינן עוד סימונים מקריים בלבד וכשם שלמילה העברית יש קשר עם מהותו של הדבר המסומל על ידה, כך יש לכל אות ואות בכתב העברי זיקה אל המסומל על ידה.
לשפה העברית, לכאורה מקבץ מילים קטן, היא עובדת על עקרון של צמצום והרחבה. אנחנו משתמשים באותן מילים עבור פירושים שונים – "סופרים" במשמעות של כותבים ספרים וסופרים מספרים, זו לא אותה פעולה אך אותה מילה. זוהי חכמת הסוד שמצויה באותיות. אלה הם קודים עם מכנה משותף שנמצא בשורש המילה.
בחיפוש אחר משמעות, אפשר לקרוא את המילה גם מהסוף להתחלה או לשנות את סדר האותיות ולקבל עוד הבנות וכן בקריאה פונטית (צלילים בעלי אותה משמעות, כשאין חשיבות לכתיב (היא תכתב אחרת, כמו עת ו-את או כר ו-קר). זו דרך לקדד המון אינפורמציה בקוד אחד.
משמעות המילה "עברית" היא מלשון היה בעבר או מעבר Passageway או מעבר Beyong או העברה הלאה של אינפורמציה ממקום למקום, מרובד לרובד, מרמת מודעות אחת לאחרת. זאת ועוד, יש בה את המילה עיבור (הריון), כל מילה טומנת בתוכה משמעויות נוספות... סודות.
עפ"י הקבלה המציאות כולה בנויה מאותיות. הן יוצקות תוכן בשפה ובדיבור אין בהן סטטיות, הן מצויות בתךנועה מתמדת במחשבה, באמירה, בכתיבה, בדיבור, במעשה וביציאה אל הפועל.
האותיות מצטרפות למילים והמילים למשפטים. יש אינסוף צורות וצירופים כשל הצירופים האפשריים יוצרים ממשות.
כל צירוף של אותיות הוא למעשה מעשה בריאה וזהו כוחה של המילה וביכולתה להשפיע על המציאות.
במילה "מציאות" כבר נמצאת המילה המצאה ( שורש מ.צ.א) מכאן, אנו ממציאים את המציאות שלנו.
הכח שיצר את הכל הוא תדר משתנה י.ה.ו.ה המחזוריות של הזמן היה - הווה - יהיה. או ההתהוות של התדר לצורותיו המשתנות ובכך מרמז לכך שהאלוהות היא בהוויה ובזמן הווה. התדר הזה לבש גם את דמותך, אתה הבורא בדרגת התפתחות מסויימת. האלוהות היא בקרבנו, היא ההוויה שאנו צריכים להיות ולהוות בזמן הווה וכל זאת מתוך אהבה.
י. ה.ו. ה = אהבה
א.ה.ב.ה = 13
י. ה .ו. ה = 26 פעמיים אהבה
בהקבלה
י - בצמצום י'=1 = א' (י' מקביל ל-א' שבאה מ"אהבה")
ה - כפי שהיא
ו - ( האות ב' במילה "אהבה" פונטית נקראת כמו ו' )
ה - כפי שהיא
האהבה - היא ההוויה להיות ולהוות בזמן הווה.
|
|
