הטאי צ'י
אלי-אליזה לנדאו

סמל היין והיאנג נקרא גם טאי צ'י – הוא עומד בבסיס הפילוסופיה הסינית אשר מייצג את האינסוף שבמחזוריות של היין והיאנג וכיצד אחד מכיל את הזרע של השני. צמד ניגודים המשלימים זה את זה. תיאור דבר הוא תמיד ביחס למשהו. שני חצאים שהם הוויה אחת. האחד לא יכול להתקיים ללא האחר כמו שמים וארץ, אור וחושך, יום ולילה, זכר ונקבה. היין והיאנג חשובים במידה שווה, בשונה מהדואליזם האופייני של טוב ורע.
יאנג פירושו "הצד המואר של ההר", וכך הוא מתקשר ליום ולפעילויות יותר אקטיביות, לעומתו היין פירושו "הצד המוצל של ההר" וכך הוא מתקשר ללילה ולפאסיביות.

בקוסמולוגיה הסינית קודם לטאי צ'י היה ה- וו-צ'י wu-ji המסומל כמעגל ריק ומתואר כמצבו הראשוני של היקום בטרם נפרדו היין והיאנג. מצב שבו אין ניגודים שיש בו אחדות ואין בו דואליות, אבל גם אין בו זרימה וזמן, כי זרימה וזמן מבטאים ניגודיות. מתוך הוו-צ'י נפרדו הניגודים המשלימים, היין והיאנג. בדומה לבריאת העולם ביהדות כאשר ממצב של תוהו ובוהו (וו-צ'י) השתנה העולם למצב של חושך ואור (יין ויאנג).

סמל הטאי צ'י מראה כיצד כוח היאנג (החלק הבהיר עם נקודה קטנה של יין) בעליה הדרגתית רק על מנת למלא את מקום צמיחת היין (החלק הכהה עם נקודה קטנה של יאנג).
היין והיאנג באים לידי ביטוי גם ברצף הזמן - בשינויים העונתיים וברוחות השמיים.
דרום וקייץ הם יאנג מלא; מערב וסתו הם יאנג ההופך ליין; צפון וחורף הם יין מלא, ומזרח ואביב הם יין ההופך ליאנג. היין והיאנג יכולים גם לשמש לתיאור בתהליך השינויים בין השלבים השונים של המחזור ההתמרה (טְרַנְסְפוֹרְמַצְיָה). לילה הופך ליום, חום לקור, חיים למות, צד ההר המוצל עכשיו, יהיה מואר אחר-כך, והצד המואר עכשיו, יוצל אחר-כך. אולם גם שינויים אלה הם יחסיים.

השלב הבא בהתפתחות הפילוסופיה הטאואיסטית היה באי צ'ינג או כפי שנקרא "ספר התמורות". טקסט פילוסופי סיני עתיק ועמוק המכיל בתוכו את הפילוסופיה הסינית והיחסים בין הין והיאנג המשמש לחיזוי וייעוץ ברמה הרוחנית, הפיסית, הרגשית, המנטלית וההויתית. הוא כלי יעיל ביותר להבנת החוקיות של היקום. הוא מזהה מגמות ותהליכים ביקום כמו בחיי האדם המובנים באופן טבעי. אחד שזור בשני בנוסחאות. ספר הרואה את העולם כקוואנטי בו הכל משפיע ומושפע בו בבו זמניות.

התפיסה הסינית היא הליוצנטרית בה מרכז היקום אינו כדור הארץ אלא השמש, כדור הארץ נמצא בתנועה מתמדת סביב השמש וכל התנועה של המרכז הגלקטי כלפי השמש.
ובכך הוא שונה בתכלית מהמודל המערבי, (גיאוצנטרי) הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז ומעמיד את האדם במרכז היקום.
מכאן, התפיסה הסינית מעמידה את האדם כחלק בלתי נפרד מהיקום החווה את תנועת הצ'י הקוסמית מרגע ההתעברות עד המוות כשבכל שלב האדם מתחבר לסוג אחר של צ'י.

האי צ'ינג כולל בתוכו למעשה, את כל המרכיבים של הפילוסופיה הסינית ומערכת היחסים בין הין והיאנג.
משם התפתחו הטריאגרמות אשר מיוצגות ב-3 קוים, יאנג = קו רצוף. יין = קו מקוטע ומתואר בקשת רחבה של סימבולים הכוללים בתוכם את 5 האלמנטים, 10 הגזעים, 12 ענפים, במחזוריות של 60 שנה וב-64 הקסגרמות אשר מתארות את מערכת היחסים בין 8 בני המשפחה הקוסמית, האב האם וששת ילדיהם (שלושה בנים ושלוש בנות). ב-8 טריאגרמות - כשכל בן משפחה משוייך לכיוון, עונה ויסוד.

מהטריאגרמות נולדו ההקסגרמות. כל הקסגרמה מורכבת משישה קווים של יין ויאנג הבנויות מקומבינציות של זוג טריאגרמות ואלה באים לידי ביטוי במבנים של הקסגרמות המתארות תהליך יקומי במושגי התרחבות והתכנסות המיוחסים לחודשי השנה.

ההקסגרמות משולות לזרעים. זרע מכיל את הפוטנציאל של השלם הטאו - הדרך, ראשית ההתחלות, הכוליות של היקום. בכל מצב ומצב פועלים במקביל שני כוחות המנוגדים זה לזה, ין ויאנג. בכל אחד מהם טמון הזרע של ניגודו. כל כוח שואף לנוע בהתמדה ולהפוך לכוח המנוגד לו שבסופו יחזור הכוח לנקודת המוצא שלו ויתחיל את כל התהליך מחדש . תהליך זה נקרא מחזור .
הן מייצגות ומשקפות למעשה את מערכת היחסים של היקום וסביבתו ובין האדם עם עצמו (השתקפות המקרו במיקרו).

באופן יחודי הסינים מקשרים 12 הקסגרמות (שהן 12 השליטות מבין ה-64) ל-12 חודשי השנה. ההקסגרמות האלה משקפות את מחזוריות היין והיאנג בעלייתם ודעיכתם משך השנה.

נעקוב אחרי ההקסגרמות בהתפתחות קוי היאנג בחודשים ונוכל לראות את תהליך התפתחות היאנג כשהוא מתחיל בדצמבר, החודש ה-11 החולדה.

חודש	מס' החודש	טריאגרמה	מאפיינים	שם	מספרה באי צ'ינג	הקסגרמה
דצמבר (חולדה)	11	Kun (אדמה) Zhen (רעם)	נקודת מפנה חזרה	Fu	24
ינואר (שור)	12	Kun (אדמה) Dui (אגם)	התקדמות	Lin	19
פברואר (נמר)	1	Kun (אדמה) Qian(שמים)	שלום, שלוה	T'ai	11
מרץ (ארנבת)	2	Zhen (רעם) Qian(שמים)	עוצמה רבה	Ta Chuang	34
אפריל (דרקון)	3	Dui (אגם) Qian(שמים)	החלטיות	Kuai	43
מאי (נחש)	4	Qian(שמים) Qian(שמים)	היוצר	Qian	1
יוני (סוס)	5	Qian(שמים) Xun (רוח)	הגעה למפגש (פיתוי)	Kou	44
יולי (כבשה)	6	Qian(שמים) Gen (הר)	נסיגה	Tun	33
אוגוסט (קוף)	7	Qian(שמים) Kun (אדמה)	קפאון	P'i	12
ספטמבר (תרנגול)	8	Xun (רוח) Kun (אדמה)	התבוננות	Kuan	20
אוקטובר (כלב)	9	Gen (הר) Kun (אדמה)	התבקעות (התדרדרות)	Po	23
נובמבר (חזיר)	10	Kun (אדמה) Kun (אדמה)	הסביל	Kun	2

הסינים מתייחסים לרצף הזמן כתהליך של יצירה: אביב – זריחה, לידה וצמיחה. קיץ – פריחה, שיא. סתיו – קמילה. חורף - התכנסות, התפרקות מוות. כאשר כל דבר ביקום עובר את התהליך הזה.

המזל הראשון בגלגל המזלות הסיני הוא החולדה - בחודש דצמבר – שיא החורף.
אך השנה הסינית מתחילה בפברואר (ב-4/2) בנמר – שהוא המזל הראשון שפותח את השנה. מכאן, בספירת המזלות מהנמר, החולדה תהיה המזל ה-11.

תחילת השנה בפברואר, האביב – התעוררות הטבע, כמו לידה, הפריצה החוצה שאותה אנו רואים וחשים. אך עוד בטרם הלידה יש את זמן העיבור בחושך, בלילה, (שעות החולדה מ-23:00 בלילה ל-01:00 לפנות בוקר). בנסתר, בשיא החורף בדצמבר. התעוררות הטבע למעשה מתחילה בחולדה... והיא תהיה Yang.

החזיר (המזל ה-10). האיזור של ה-צפון-מערב, זהו מצב הכי Yin שיש לפני שהוא מתחיל להתעורר.. שהוא כאילו השינה הזאת של היקום לפני שהוא מתחיל להתעורר..הכל Yin. בחזיר המחזוריות נגמרת וזהו שלב הדגירה. לכל התחלה יש רגע בזמן, לכל רגע יש התחלה וסוף ולמעשה השורשים של העץ מתחילים את צמיחתם מתחת לפני האדמה במצב הכי יין.

במטאפורה בחולדה זה יהיה כמו זרע באדמה, זרע שוקק חיים. הזרע מיוצג בהקסגרמה הזו בקו אחד של יאנג.
בשור הזרע עומד לבקוע מהאדמה אבל עדיין לא בוקע, כמו תינוק לפני לידה בזמן צירים.
בנמר לידת האביב – הפריצה.הזרע סוף סוף בוקע ויוצא החוצה – כמו תינוק שנולד, המפגש הראשון בין הנבט לאור.
בדיוק ביום שהנמר מתחיל הסינים חוגגים את ראש השנה שלהם. מייצג אנרגיה של צמיחה והתפשטות, התחלות חדשות, עוצמה, כח (כמה כוח צריך צמח כדי לפרוץ).
בארנבת לצמח יש כבר עלעלים, מתחיל להינות מקרני השמש.
בדרקון האדמה עם ניחוחות של אביב. הצמח כבר בשל לקראת הפריחה.
בנחש הצמח מבשיל, נפתח, אך לא הגיע עדיין לשיאו .
בסוס שיא האנרגיה היאנגית והצמח בשיאו.
בכבשה שלב שיש פירות מתקתקים על העץ.
בקוף שפע של פירות, הפרי בשל, חלקו נושר וחלקו עדיין על העץ.
בתרנגול שלכת הפירות על הרצפה, העץ נשאר עירום.
בכלב התכנסות לקראת תרדמת החורף.
בחזיר המחזוריות נגמרת הכל ישן.

נוב'	אוק'	ספט'	אוג'	יולי	יוני	מאי	אפר'	מרץ	פבר'	ינו'	דצמ'
10	9	8	7	6	5	4	3	2	1	12	11

למעשה אלה הם גם 12 שלבי ההתפתחות המוכרים לנו מ-5 האלמנטים הבנויים על עקרון הגל בעל 12 שלבים שניתנו להם שמות הלקוחים ממחזור חיי האדם, הריון לידה...

כאן בעיגול ההקסגרמות מיוצגות ומומחשות טוב יותר ולמעשה זהו סמל הטאי צ'י המוכר לנו. זהו רצף החודשים במחזוריות של שנה אחת ביין ויאנג כמו ביום ושעה וכמו בכל דבר אחר ביקום.
העיגול מחולק ל-12 קוים אופקיים (כמספר החודשים בשנה והשעות ביממה) כל חודש מחולק ל-6 כמספר הקוים בכל הקסגרמה.
קו מקוטע – יין  - צבוע בשחור
קו יאנג - נשאר בהיר.






כעת לאחר שהבנו כיצד התהווה סמל היין והיאנג, הטאי צ'י, נראה שבעצם חסרות לנו שתי הנקודות: הלבנה שבשטח הכהה והכהה שבשטח הבהיר.

מתוך 8 הטריאגרמות המשויכות ל-8 בני המשפחה הקוסמית השתמשנו רק ב-6 טריאגרמות (בקומבינציות להקסגרמות). חסרות שתי טריאגרמות המשויכות לאש ולמים.
LI – הבת האמצעית – אש (שמש)
ו-KAN – הבן האמצעי – מים (ירח)

הטריאגרמה של KAN – מים – ירח
מייצגת את הגרעין השחור שממוקם בשטח של שיא היאנג.
הוא מייצג את ה- "יו". כלומר, מה שנראה לנו כקיים באופן גשמי.

הטריאגרמה של LI -אש – שמש    
מייצגת את הגרעין הלבן שממוקם בשטח של שיא היין.
היא מייצגת את ה- "וו". כלומר, את מה שנראה לנו כבלתי קיים באופן גשמי אבל הוא בעל משמעות בכל זאת.

ובזה הושלם סמל הטאי צ'י המוכר לנו.

אין דבר שהוא לחלוטין יין או לחלוטין יאנג. בכל נכלל גם גרעין של ההפוך ממנו. "מה שעולה חייב לרדת".
הפכים הם לא בהיפוך אלא הם שני חלקים שהם חלק מהשלם האחד הגדול על התהליכים השונים שלהם.
הדברים לא רק משתנים אלא השתנותם מפעילה זה את זה.
בין הטבע והאדם קיימת התאמה הדדית מכיוון שאותה חוקיות קיימת בכל התופעות.
האדם הוא מיקרוקוסמוס והטבע הוא המקרוקוסמוס.


"מה שברצונך לכווץ
עליך קודם להרחיב.
מה שברצונך להחליש
עליך קודם לחזק.
מה שברצונך להרוס
עליך קודם לאפשר צמיחתו"...... (לאו דזה)

 

 

1	לידה
2	אמבטיה, פריחת  האפרסק
3	חינוך
4	בגרות
5	שיא
6	דעיכה
7	הזדקנות (חולי)
8	מוות
9	תרדמת
10	ריק
11	עיבור
12	הריון