כמו בתוך מנהרת מראות שדים
הולכת וגואה
המראה שבה אנו מתבוננים
את לבנו שבתה.
ועוד בטרם נולדה המראה שעל הקיר
זו המלוטשת
שמאז עצרה מלכת
את הבריכה ואת האגם מצא האדם
ואם אלה לא היו,
הסתפק גם בשלולית
אחר כך גם במתכת ואף בזכוכית.
בהם ודרכם השתקף עולמו
תוהה... מתבונן בעצמו
ועדיין שואל את עצמו שאלות
חד לעצמו את חידת שני העולמות
מי משניהם קודם?
מי האמיתי?
ומי המדומה?
ובין מראת האגם לראי שבקיר
מצויה העין המתבוננת
שאת בבואת המציאות מסננת
דרכה משתקף עולמנו
השתקפויות בשלל משמעויות
מטפוריות, פסיכולוגיות ואחרות
בין שברי זכרונות, תחושות ורגשות
שטמונים בנו עמוק כראי תוכי ומשתקפות....
כמו בתוך מנהרת מראות שדים הולכת וגואה
המראה שבה אנו מתבוננים את לבנו שבתה..
"מוטב היה לו המראה היתה מהרהרת מעט לפני החזרת בבואתנו" לקאן
